הכנס שחיכיתי לו כל השנה

כנס חוויית משתמש.

נתחיל בזה שאני חולה על כנסים. למה? זה משפט מוזר להגיד בישראל אבל – אני אוהבת ללמוד… חוץ מזה אני נהנית עד השמיים לפתוח ת׳ראש, להסתכל על המצאות חדשות, לנסות להבין מה עשו שם (מתכנתת לשעבר, אין, זה לא יוצא מהסיסטם). אבל שמתי לב שממה שאני נהנית לאחרונה במיוחד בכנסים, זה ללמוד איך עושים חווית משתמש בכל רמה – מהאפליקציה עצמה או מה שזה לא יהיה עכשיו שרואים בדוכן, דרך מי שמעביר את ההרצאה על הבמה ועד למחברת שמחלקים בכניסה לכתוב notes. זה חשוב לי, מכל פרט קטן אני לומדת איך דברים טובים צריכים להיות.

כנס uxi של שנה שעברה שינה לי את כל התפיסה לגבי כנסים ושם רף של חוויית משתמש שאף כנס לא עמד בו מאז. לכן, בתור התחלה, חיכיתי לכנס הזה שנה שלמה…

ההתחלה היתה מבטיחה, זה השלט שקיבל את פנינו בכניסה:

זאת קבלת פנים ראויה לשמה!

וזאת הסיבה שאני אוהבת את הכנסים שלהם, כי הם מתבטאים בכל מפגש עם המשתמשים שלהם בצורה נכונה, בגובה העיניים, בחמימות ובשנינות.

אבל האמת היא שחוויית משתמש מושלמת של כנס מתחילה עוד לפני הכנס. זה מתחיל בהודעת אסמס בבוקר הכנס:

היום זה כבר נשמע טריוויאלי לשלוח הוראות הגעה בווייז באסמס לכנס אבל ב-2016 זה היה פורץ דרך. קחו דוגמא, תעשו copy-paste לדברים האלה. אסמס כזה משרה ביטחון על משתתפים חדשים שעבורם כל החווייה היא לא ידועה. הרי אנחנו בלחץ עוד לפני שיצאנו מהבית מהמחשבות על החניה, אז תחשבו עד כמה זה משפר לי את החווייה שרשום באסמס ״חניה חינם״? וה״לשתות קפה בנחת״ – לא מעלה לכם חיוך?? אותי זה קנה.

המחברת

כשהולכים להרבה כנסים, יש כבר ציפיות – מחברת, עט, שקית עם give aways. הציפיות אף מתפתחות ל: איזה מחברת? יהיה נוח לשים אותה על הברכיים ולכתוב? והעט? השקיעו בחוויית הכתיבה? אז כן, כיאה לכנס שציפיתי לו – הכל היה נוח, לעולם אל תזלזלו בעניין הזה – תדאגו שיהיה נוח. זה הכרחי. אם הישיבה בכנס היא לא ליד שולחן, חובה שהמחברת תהיה עם כריכה קשה כדי שיהיה נוח לשים על הרגליים ולרשום.

ועוד טייק-אוואי חשוב רק מעניין המחברות: חוויית משתמש שמתעלה על כל הציפיות, קשורה לתחושת שפע – למרות שקיבלנו מחברות כבר בעמדת הרישום, היו סלסלות מלאות מחברות בכניסה לאולם ההרצאות. חייכתי בהפגנתיות, שידעו שהם שימחו אותי בתשומת הלב שלהם לפרטים.

ואז… לפתוח את המחברת… זה היה האלמנט השלישי בשילוש הקדוש שלי:

נוח – בשפע – שנון

תראו מה זאת מחברת של כנס:

אני לא יודעת אם קולטים את זה בצילום, אבל יש במחברת, מעבר ללו״ז, שזה סופר נוח, עמוד לכל אחת מההרצאות שבכנס, וסיכום בנקודות של השורות התחתונות של כל הרצאה ומתחת – שורות להערות שלכם. אדיר זה לא מילה. הנה איך שנראה העמוד בהרצאה האהובה עלי בכנס:

הקפה

שמתם ❤️ פעם שבכל תמונות ה-concept של ux מראים כחלק מההשראה גם קפה?

באופן לא אופייני, הגעתי לכנס הזה בלי לשתות קפה בבוקר. שזה… איך לומר… עלול לשבש את שיקול דעתי על גבול ההפרעות ביחסי אנוש. ואז ראיתי את זה: 3 עמדות קפה. הפוך. ועוד עמדות של קפה ותה וקוראסונים. זה לא רק הקפה עצמו. זה ה-3 עמדות. זה זה שהיה להם חשוב שלא נעמוד שעה בשביל קפה כי ידעו שזה יהרוס לנו את המצב רוח. והפינוקים שליד? בדיוק בגלל הדברים האלה, אני כל כך זוכרת את הכנס של שנה שעברה. והשנה הוציאו אותנו להפסקה בדיוק בשעה של האטרף למתוק (3 אחרי הצהרים, מה השאלה?) בלי שום דבר לנשנש ליד הקפה עם הסויה. זה נשמע לכם קטנוני? אתם צודקים. חוויית משתמש היא קטנונית. היא בדיוק נמצאת בפרטים הקטנים, היא בדיוק תעלה לכם חיוך מהפרט הקטן ש״וואלה, איך הם חשבו על זה…״ ותוריד לכם את אותו חיוך שניה אחרי שתסננו ״סעמק, אם רק היו שמים לב לזה, זה היה מושלם.״

והגרנולה

נגיד זה העלה לי וואחד חיוך על הפנים. את נכנסת בבוקר לכנס, מולך שולחן לבן ארוך מלא כוסות כאלה עם יוגורט ולידן גרנולה, פירות – כמה כבר עולה להביא יוגורט עם גרנולה ופירות לכנס? נכון שאתם משקיעים עשרות או מאות אלפי שקלים בכנס? אז הכסף הכי זניח והכי משתלם שלכם זה הפירות, תאמינו לי, זה עושה את הלקוחות שלכם מרוצים ולקוחות מרוצים אנחנו יודעים שהם חוזרים, כן?

המסר של כל הדוגמאות האלה הוא אחד, לשמור על אותו העקרון כל הזמן – תגרמו לי לחייך, להיות מבסוטית ואני שלכם. ואם תגזימו בפינוקים? אני אביא גם את החברים שלי. ורעיון אחרון ובזה אני סוגרת את נושא האוכל שהוא נושא לבלוג בפני עצמו – הייתם פעם בכנס שהיה בו קייטרינג חלבי? נשמע לי עדיף כי לצאת מארוחת צהרים לקפה עם חלב סויה – זה אחד הדוחים. תשאירו לנו את הקפה עם החלב פרה, תאמינו לי, רק טוב יצא לכם מזה. נכון, יש עניין של כשרות וכו׳ אז לכתחילה ותרו על הבשרי, זה גם מעייף וגם חצי מהאולם סובל מהפרעות ובושה סביב אוכל, הם לא באמת יהנו לדפוק ארוחה כמו שצריך.

בפרק הבא נדבר על התוכן עצמו…