מקרא והקדמה
[בסוגריים בצבע סגול = הערות שלי]
אם נראה לכם שיש פה סוג של הפרת זכויות או משהו שלא צוטט נכון – בבקשה תכתבו לי, כל הנאמר והמצולם נעשה מתוך כוונה לימודית, מתוך אהבה לעולם השיווק, ורצון ללמוד וללמד דברים טובים שתוכלו לממש אצלכם בעסק.
סדר סיקור ההרצאות הוא לפי מידת ההנאה שלי מהדוברים, מהדרך שבה הציגו ומהערך שהם נתנו בעיני לקהל. זה מן הסתם משקף את הטעם שלי אבל היי, זה הבלוג שלי, I can cry if I want to. אז הנה הם, הנבחרים שלי:
נועה אוחיון באב – מנהלת קהילה של Colu ומייסדת שותפה של ״דנה ונועה תעשו לי קריירה״
[אולי ההרצאה הכי טובה בכנס, בגלל האותנטיות, הישירות, לא הרגשתי שמנסים למכור לי מהמילה הראשונה אלא באמת להביא לי ערך. אז מה רשמתי לעצמי:]
תובנות על ניהול קהילה:
על כוחה של ניהול קהילה: בעקבות נאום השבטים של נשיא המדינה רובי ריבלין, הוא הזמין כמה מובילי דיעה לנסות לקדם שינוי חברתי. הוא לא בחר דוקטורנטים או מנהלי שיווק, אלא מנהלי קהילה
בניית קהילה מתרחשת סביב מטרה (או מוצר)
מפתיע אבל נוכחות פיזית היא מרכיב חשוב אצל קהילה
כולם מחפשים להיות חלק, להשתייך
בניהול קהילה בין השאר יש גם pr. לרוב זה פשוט מרחב מאפשר.
Colu -
מבוססת בלוקצ׳יין
היא מבוססת על כלכלה וצריכה מקומית
איזה אתגר זה לגייס עסק אחר עסק
איך שומרים עליהם מגוייסים?
למשל על ידי מפגשי הכשרה אחת לחודש לבעלי העסקים הקטנים.
ללקוחות לא קוראים ״לקוחות״ אלא קהילה
״קחו 100 שקל בעת ההרשמה״ לא עבד. אלא ״קבלו 25 ש״ח מתנה + תתמכו בכלכלה המקומית״ – עבד פצצה. [אנשים מחפשים סיבה, ערך, משהו פנימי יותר]
ועוד
״גיוס באמצעות רשתות חברתיות וכל האמצעים המסורתיים״ – רשתות חברתיות נהיו ערוץ פרסום מסורתי…
כבת דור ה-y היה מעניין לשמוע שהיא אומרת ״לרכוש השכלה מעולם לא היתה משימה קלה יותר״ – מסר שאני הכי מתחברת אליו ever אפילו שאני מדור ה-x. היא למדה באקדמיה אבל ״לא תואר רלוונטי״. [היסטרי, אני חייבת למצוא דרך לעזור לאנשים להוציא מהראש את השטויות של לימודים לא רלוונטים…]
בישראל, ב-2016, לראשונה גוגל עקפו את חברת החשמל בתשובה לשאלה – מהו המקום שהכי הייתם רוצים לעבוד בו?
על ״דנה ונועה תעשו לי קריירה״ –ידע שלא מגובה בתארים ומחקרים אבל עם 250 אלף עוקבים.
המלצה: להתחבר ליוזמות קיימות. כמו החיבור של נועה לסופרגרלז, ״השוות של...״ בפייסבוק וכד׳.
שיווקית
אהבתי איך שהשקפים היו מעוצבים.
איך שנועה מדברת בטבעיות ובזרימה וברקע זורמים להם השקפים, אפילו שקפים שמנגנים וידאו. פשוט הרצאה זורמת כייפית ומשרה נעימות, לא התנגדות שמנסים למכור לי משהו כמו כמעט רובן של ההרצאות בהמשך.
note to self -
התנגן וידאו בזמן שנועה הציגה את colu זה כל כך הרבה יותר נעים ומעניין.
Shay Rosen @ realcommerce
טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים גדולים? זה כבר מאחורינו. לא רק מחלקות דיגיטל, אלא גם מחלקות data יש בארגונים גדולים. אבל מה זו באמת טרנספורמציה דיגיטלית?
[הרצאה מעולה עם הרבה take aways]
1. תהליך רוחני/פנימי
[״זה mindset״ לחש לי מישהו שישב לידי]
בסוף, גם אצל ארגונים שעברו טרנס׳-דיגי׳, ערוצי התקשורת הפנימיים עדיין נראים מעפנים. לכן עשו למשל ללאומי קארד אפליקציה פנים ארגונית
2. אם רוצים לעשות שינוי, צריך לדעת לאן הולכים בטווח הארוך.
להגדיר דרך ונקודות ציון דרך פרוייקטים קטנים, אחרת ארגונים נסחפים אחרי טרנדים (״בואו נעשה בוטים!” ושבוע אחרי ״למה אין לנו חשבון טוויטר?״). כשחושבים רק על מכירות ורווחיות יש לזה תוצאות הרסניות, צריך להכיר את הלקוח שלכם, זה מה שחשוב.
מה זה להכיר את הלקוח? לחשוב איך אפשר לעזור לו, להקל עליו את החיים, לא איך למכור לו בטווח הקצר אלא איך בונים מערכת יחסים ארוכת טווח. ואת זה בונים על ידי חוויה, להשאיר רושם!
3. חווית לקוח זה לא עיצוב יפה.
זה משהו פנימי. כמו הפעם הראשונה שהזמנתם מונית ב-Uber והבנתם שמשהו השתנה בתפיסה שלכם לגבי מוניות. זה הרגע, שמשהו השתנה.
חווית לקוח זה לא ״בוא נעתיק את העיצוב של אתר Airbnb.
עוד תובנה מדליקה:
אם בנקים עברו טרנספורמציה דיגיטלית, למה סניף של בנק נראה ככה?
אולי לא רואים מספיק ברור בתמונה, אבל יש שם כמה עשרות אנשים יושבים מבואסים מחכים לקבל שירות. ולא, אלה לא מבוגרים שיש להם קשיים בתקשורת דיגיטלית.
4. אלמנט ה- fulfilment
חוויית משתמש זה המשלוח, לא רק האתר.
[דוגמא מעולה לכך זה ״מושבניק״ – שירות לקוחות אדיב, השליחים תמיד נחמדים, מקבלים התראה ב-SMS כחצי שעה לפני שהמשלוח מגיע, פשוט תענוג]
מה שמוביל לסעיף הבא:
5. דיגיטל מייצר חייץ בין המותג ללקוחות שלו.
במרווח שנוצר, נכנסים שחקנים חדשים:
הארגון מאבד קשר עם הלקוח וזה מתחיל מזה שהארגון לא מכיר את הלקוח. תשקיעו בלחקור את הלקוח. תתחילו במקומות שיש בהם lose-lose situation ותהפכו אותם ל- win-win. דוגמא של תוכנית נהג צעיר של הפניקס.
״בני אדם לפני כלים״ – נעמי וולפנר @ UM digital
נעמי סיפרה על – wave 9 – פרוייקט מחקר ממש מעניין שמתרחש כבר 9 שנים ובודק את הרגלי הדיגיטל שלנו, אם הבנתי נכון, כדי לנסות לחזות what’s next.
הנה למשל, כמה דברים מעניינים שעלו מהמחקר על הצרכן הישראלי:
אנחנו גולשים מלא. הכי הרבה בעולם. כ-200 דקות ביום בממוצע
עוקבים אחרי טרנדים ומאמצים אותם
אנחנו מתחילים בדרך כלל את הגלישה שלנו מהמובייל (תחשבו על הפעם הראשונה שנוצר קשר עם מותג)
70% מאיתנו צופים בווידאו (באינטרנט) לפחות פעם ביום. למרות זאת הצפייה בטלוויזיה אצלנו עדיין במגמת עלייה. אנחנו לא מוכנים לשלם כשזה קשור לטלוויזיה. בארה״ב, לשם השוואה, 42% מהאמריקאים משלמים על צפייה בהולו. אצלנו? 6% בלבד משלמים על נטפליקס.
אנחנו חיות סושיאל. פייסבוק במיוחד היא חלק אינטגרלי ממש מחיינו אנחנו מאוד חברתיים ושומרים על קשר.
ו… אנחנו לחוצים בטירוף כשאין לנו חיבור לאינטרנט
עוד כמה take aways מההרצאה הטובה הזאת:
פרסונה ופאסונה.
כל אחד מאיתנו, לא רק מותגים וחברות, אלא ממש כל אדם למעשה, מתחזק פרסונה אינטרנטית. ככל שמתבגרים אנחנו נעשים יותר אותנטיים. נגיד אנשים שמתחזקים פרסונה של בליינים? זה כבר פחות עובד עלינו, ה״צרכנים״. זאת תובנה שכדאי לאמץ גם ברמת פרופיל אישי וגם ברמת מותג או עמוד עסקי.
לא פראיירים.
אנחנו ישראלים, אנחנו צינים וחשדנים. מפרסמים – אנחנו מריחים תוכן ממותג מקילומטרים ולא נעבוד איתכם אם לא תדברו איתנו ישר. אנחנו אוהבים מאוד תוכן. אבל שיהיה שקוף ובעל ערך.
המחקר המתמשך והתשובות של האנשים הביאו את החבר׳ה של UM למקומות לא צפויים, ״לחזור לבייסיקס״, כמו שהיא קראה לזה. האמת? הופתעתי שמעצמה כמו Univarsal McCann הגיעה לגישה שאשכרה רואה את הבן אדם שלפני הפרסומת. היה שקף ממש טוב שיצא לי על הפנים בצילום אז אני אכתוב, הוא מדבר על:
5 צרכים אנושיים בסיסיים שמניעים כל פעילות דיגיטלית
1. Learning
2. Relationships
3. Diversion
4. Progression (in terms of money & career)
5. Recognition
מתוך זה, נעמי הציגה את הבריף החדש שהם עובדים איתו:
והציגה case study שכדאי ללמוד ממנו בדיוק על הרקע הזה, שאם ניקח לדוגמא לידה של תינוק חדש, היא מעוררת בגברים ובנשים רגשות שונים. תראו:
לא מדובר על הברור מאליו, שנציג לאמהות מודעות שונות מאשר לאבות. לא. מדובר על תובנה הרבה יותר מהותית, רגשית, בואו נבין קודם את המצב הרגשי שהגולשים שלנו נמצאים בו וניתן להם מענה לצורך הרגשי הזה. איך זה התבטא במקרה הזה? נשים, שהביעו חרדה וביטול, נחשפו למודעות שהובילו לתכני how to. גברים, לעומתן, דווקא מרגישים מאוד גאים כשנולד להם ילד חדש. אז לאבות היה קמפיין ״בוא תעוף על עצמך״. אהבתי.
ולסיום, השקף המעולה הלא מצולם עם הציטוט החשוב:
People ignore brands that ignore people.
AppNext – Mobile in Context
הצגת מודעות באפליקציות היא נושא שנוי במחלוקת [כבר אהבתי את הפתיחה] אבל אם אתם כבר בעניין של פיתוח אפליקציה, כדאי שתחשבו על הצעות (רלוונטיות) לאפליקציות כמודל עסקי. לא סתם הצעות לאפליקציות, אלא הצעות רלוונטיות. אני באופן אישי התאהבתי ברעיון כי הוא מספק צורך אמיתי של משתמשים ולא איזה הפרעה בצורה של מודעה לא קשורה. זה אפילו לא נראה כמו מודעת פרסומת. הנה מה שהם עושים:
אחרי שסיימתי לעוף על הרעיון, הנה ה-take aways מההרצאה שלהם על-
טרנדים של פרסום ומובייל:
יוזרים כבר לא מורידים כמעט אפליקציות חדשות. הם גם מבלים יותר זמן באפליקציות הקיימות.
רק 5% מהיוזרים מבצעים In-app purchase
ה-Engagement למודעות הולך ויורד [די, איזו הפתעה]
מונטיזציה באמצעות שירותים [גם אני לא הבנתי את המשפט שרשמתי כרגע עד שקראתי את ההמשך:] – WeChat הסיני, התחיל כמשחק ועבר ל-מה-לא: סינים עושים הכל באפליקציה, כולל הזמנת אוכל ובית מלון. הבעלים מנגישים ליוזרים שלהם כל שירות שהם צריכים.
פייסבוק מנסה עכשיו להביא לעולם המערבי מה ש-WeChat עשו במזרח. פייסבוק מאפשרים עכשיו להזמין אוכל מהמסנג׳ר.
– Uber
נכנסה לאפליקציה של חברת תעופה (ירדת מהטיסה, תרצה להזמין מונית?)
– (איזושהי) אפליקציית מפות שהוסיפו כפתור ״הזמן מונית״
וזה מה ש-AppNext למעשה מציעים, תסתכלו על הסרטון שלהם, 10 שורות למעלה – להנגיש ליוזר מה שהוא צריך, בזמן שהוא צריך, בהקשר הנכון. במילים אחרות, הם קוראים לשלב הבא [של הפרסום ומן הסתם גם של השיווק] – Predicting Action – לחזות מה היוזר צריך?
תראו את זה, זה אפילו לא נראה כמו פרסומת! וזאת בעיני הבשורה או התגלית הכי חשובה שלי בכנס. שהמחשבה שצריכה להוביל את עולם הפרסום היא לא מה אני רוצה לדחוף לו, אלא מה הוא צריך, ויש דרכים לעשות את זה כך שזה לא יציק. win-win לכולם.
source: appnext.com
בני מלכא @ Dell
[עוד מרצה שהשאיר את הקהל ער וקשוב. אתם מכירים חברה שמספקת מרצים לאירועים לפי נושאים? אם לא נראה לי שיש לזה צורך.]
הנה פיסת מידע מעניינת: מטוס בואינג 747 מכיל כ-6 מיליון חלקים! המטוס משדר כל הזמן מידע לקרקע על חלקים תקולים. זה אחד המקורות הראשונים של שימוש ב-iot. דוגמא נוספת ותיקה היא שימוש בסנסורים שנמצאים על מכולות בשינוע.
הדברים שהופכים את ה-iot לאפשרי כיום:
זול – דוגמא מרהיבה: היום ניתן להדפיס צ׳יפ בסין, כולל שינוע והכל במחיר של 10 סנט!
שיפור התקשורת – בעיקר בזכות היכולת לייצר quantom technology שתשפיע על quantom internet
ניתוח נתונים בסיוע עולם ה-AI. בניגוד לאלגוריתם, חכם ככל שיהיה, שנכתב על ידי בן אדם, ה-ai שואל כל הזמן מה הוא לא יודע. זה מנגנון שמשתפר כל הזמן
** יש לנו נטייה לחשוב על iot בעיקר כ-wearable אבל זה בכל מקום – בחקלאות, במשלוחים (רחפנים), ברפואה וכו׳ וכו׳
חטיפים
כאב.
הצעת ערך ללקוח יכולה להיות פתרון של כאב כמו שחזור של סיסמא ליד הכספומט עצמו.
ROI.
רני ארגוב מ-Deloitte Digital:* העתיד טמון ביכולת לחבר הבנה עסקית, יכולת להבין ולנתח התנהגות לקוחות, קריאייטיב, execution, ושותפים לדרך שיודעים לעבוד בחיבור של כל אלה.
** ה-ROI מת. בעולם הדיגיטל אתה חייב לעבור לדבר ב-ROR (Return of Risk). אתה יכול רק לשלוט על כמה מהר אתה הורג מיזמים שלא עובדים.
ביום.
2,500 אפליקציות מתווספות בכל יום ל-appStore ו-1,600 ל-Google play(Take away מההרצאה של ג׳ולי מ-YouAppi)
שפה.
מבחינת שפה: יש איבנטים של עולם האפליקציות ששונים מעולם הפרסום הדיגיטלי, כמו: (חשיפה), הורדה, הרשמה…
דיברו על זה גם בהרצאה של webpals –
האבולוציה של שיווק במובייל: פרסונאליזציה של מודעות. במובייל זה מתמבט במאפיינים כמו – האם הגולש מזוהה כשחקן כבד או אקראי/חדש. יש מודעות שמדגימות חלקים מהמשחק בהתאם לדרגת הגולש. Predictive LTV (LifeTime Value).
M-commerce.
Mobile-commerce.
צרכני קניות במובייל. מושג מגניב שלמדתי בהרצאה של taptica. [אף על פי שההרצאה שלהם היתה מכירתית בצורה מעצבנת, האתר שלהם מה זה מגניב. שווה הצצה]
אחרי ההרצאה של taptica עלו IronSource ופשוט רשמתי לעצמי – נמאס כבר לשמוע על כל חברה איזה גדול יש לה. תלמדו מהמרצה הראשונה, גברת-Colu איך עושים את זה בסטייל, בנחת, לא מבליטים את זה בתור הדבר הראשון אלא ככה בזרימה עם ההרצאה. מורגש שאפילו למרצים עצמם זה יוצא מאולץ כל ההצגה הזאת. אז אולי די?
ודווקא הם הביאו את אחד השקפים הזכירים בכנס:
AR.
אם שאלתם את עצמכם מהו עתיד הפרסום, אם לא באנרים, אז אחת התשובות היא AR ads.
ה-מוצר.
אורי לברון דיבר בפאנל על ״המוצר זה המותג״. אם ניקח לדוגמא את אפל או גוגל – הם התחילו ממוצרים מטורפים וזה המותג היום. נגמר העידן של קמפיינים טובים למוצרים לא טובים. אמן.
Winner.
הדס גרוסמן-אלה המקסימה מ-MINT, המשיכה את הכיוון הזה וסיפרה שהדרך לכבוש את לב הצרכן היא לא דרך קמפיין מוצלח אלא win כמו שירות, מוצר, תובנה צרכנית – איזשהו אלמנט שנותן ערך אמיתי לשני הצדדים. לצד הלקוח זה כבר ברור, תודה לאל, אבל גם לצד המותג חשוב שיהיה ערך כי אחרי הכל מדובר על מהלכים, על utility שאמור לשרת את המותג לתקופה.
Ask 4 Permission.
אורי לברון המעניין בפני עצמו, הביא בשם סת׳ גודין את המונח הסופר חשוב: Permission based marketing. אין כמו דוגמא במקרה הזה: אם חיפשתי עכשיו בגוגל מזון לתינוקות ומותג כלשהו ירדוף אחרי עכשיו חצי שנה עם באנרים, זה לא נקרא פרסונליזציה אלא הטרדה. אם אני נותן לך רשות – תהיה פרסונאלי איתי. עוד אבחנה סופר חשובה שנשמעת כמו ההמשך המתבקש של הכנס הבא: אנחנו אנשים שונים בשעות שונות של היום. זה אפילו יותר מדוייק מהמונח המבורך Segment of one הנה עוד משפט יפה מהסשן הזה: ״פרסונליזציה צריכה להיות מלווה ב-intent״.
על הרצפה.
נורית בלום משטראוס, הביאה באומץ את הצד של העולם ״הישן״ שמשתדל לעשות טרנספורמציה דיגיטלית אבל לא פשוט לשנות תפיסה. שטראוס היא חברה של מוצרי מזון. לא פשוט לחברה בסדר גודל כזה לעשות מעבר תפיסתי אפילו, מחשיבה ודיבור על מוצר ועל קטגוריות מזון לעבר צרכן [שלא לומר לקוח, גולש, קהילה], added value, חווייה. שלא לדבר על ״פרסונלי״ – איך מתרגמים את זה למוצרים? יוגורט בטעם אישי?
הדס גרוסמן, הביאה זוית הפוכה ומעניינת: יש בעיה למי שאין לו רצפת מכירה ורוצה להגיע לפיזי.
אחד.
זהר אוריין, שכמובן אין מתאימה ממנה להנחות פאנל חדשנות, היא טוענת שהדיגיטל מת. הוא אחד עם הפיזי. ומי שבעיקר אחראי לשינוי הזה הוא הסלולר, חברים. נקודה מעניינת להסתכלות בתוך כנס מובייל, לא? בסוף אנחנו מתגעגעים לפיזי.
Comments